כיס המרה עצמו הינו איבר חלול בצורת אגס שאורכו 7.5-15 ס"מ הממוקם בבטן הימנית העליונה. תפקידו העיקרי של הכיס הוא לאגור ולרכז מרה, חומר המסייע בספיגה של מרכיבים תזונתיים רבים.
ניתוח לכריתת כיס רמה (כוליציסטקטומי) הינו אחד הניתוחים הנפוצים ביותר המבוצעים בבטן. במדינות מפותחות, כדוגמת ישראל, הניתוח מבוצע לרוב בשיטה לפרוסקופית (יפורט בהמשך). ישנם מספר מצבים בהם יש צורך בכריתת כיס המרה-
העיתוי הנכון לעשות את הניתוח משתנה לפי הסיבה שבגינה יש לבצע אותו-
הניתוח לכריתת כיס מרה יכול להתבצע בשיטה "לפרוסקופית" או בשיטה פתוחה. השיטה המועדפת לביצוע הניתוח היא השיטה הלפרוסקופית. בשיטה זו מוחדר לבטן מכשיר המורכב מצינור ארוך ודק המכיל אור ומצלמה קטנה אשר מאפשרת למנתח להסתכל בתוך הבטן ללא פתיחתה. המנתח מבצע מספר חתכים קטנים (פחות מסנטימטר לכל חתך), מנפח את הבטן באוויר ולאחר מכן הוא מכניס את הלפרוסקופ וכלים מיוחדים נוספים דרך החתכים האחרים ומסיר את כיס המרה. הניתוח הלפרוסקופי נמשך כשעה-שעה וחצי בעוד שניתוח פתוח לרוב נמשך זמן ממושך יותר. הניתוח הלפרוסקופי מועדף על ניתוח בו מבוצעת פתיחה של הבטן מכיוון שהוא גורם לפחות כאבים לאחר הניתוח, מקצר את משך האשפוז ואת זמן ההיעדרות מהעבודה ומשאיר פחות צלקות.
חולים אשר נמצאים בסיכון גבוה לביצוע ניתוח לעיתים מטופלים באמצעות אנטיביוטיקה ו"מנוחה" למעיים. במידה ואמצעים אלו לא עוזרים ניתן לנקז את כיס המרה על ידי החדרת מחט וצינור ייעודי.
ניתוח לכריתת כיס המרה מבוצע תחת הרדמה כללית הדורשת הנשמה ופגישה מקדימה עם רופא מרדים. במהלך הניתוח המטופל אינו ער ואינו חווה כאב
למרות העדפת הניתוח הלפרוסקופי ישנם מצבים בהם לא תמיד ניתן לבצע ניתוח לפרוסקופי ויש לשקול לבצע ניתוח פתוח תוך התייעצות עם הרופא המנתח. מצבים אלה כוללים-
לאחר הניתוח תאלץ/י להישאר בבית החולים 1-2 ימים. לאחר ניתוח לפרוסקופי לעיתים ניתן להשתחרר כבר ביום לאחר הניתוח. יש צורך להתחיל בהליכה בהקדם האפשרי ויחד עם הצוות הרפואי תבצע/י תרגילים נשימתיים. לאחר השחרור הביתה ניתן לעשות את רוב הפעילות היומיומיות אך יש להימנע מהרמת משאות כבדים, פעילות גופנית מאומצת ושחייה למספר שבועות. חזרה לעבודה אפשרית לרוב תוך מספר ימים בודדים.
סיבוכי הניתוח כוללים נזק לדרכי המרה בסמוך לכיס המרה, דימום, פגיעה במעיים וזיהום. חשוב לציין שהניתוח להסרת כיס מרה הינו ניתוח נפוץ ובטוח והסיכון לסיבוכים הינו נמוך יחסית הסיכון הניתוחי מושפע במצב הכללי של החולה וחומרת הדלקת. הסרת כיס המרה לרוב לא גורמת לתסמינים לאחר מכן וגם כאשר קיימים תסמינים הם לרוב קלים, לא דורשים טיפול ומשתפרים עם הזמן. התסמינים כוללים יציאות רכות, נפיחות וגזים.
במידה והינך ממתין/ה לניתוח לכריתת כיס מרה רצוי להפחית בצריכת מזונות עשירים בשומן. תזונה עשירה בשומן גורמת להתכווצות כיס המרה ודחיפת אבנים בכיס המרה לכיוון פתח היציאה. דחיפה זו יכולה לגרום לכאבים ולעיתים לסיבוכים שצוינו קודם כדוגמת דלקת בכיס המרה. מזונות שכדאי להימנע מהם כוללים:
כמו כן, חשוב לציין שלמרות שמשקל עודף הינו גורם סיכון להיווצרות של אבנים בכיס המרה יש להימנע מירידה מהירה במשקל מכיוון שזו יכולה לגרום לשחרור מהיר של כולסטרול ומלחי מרה היכולים לזרז יצירה של אבנים. רצוי לרדת לכל היותר כ-0.5-1 ק"ג בשבוע.
לאחר הניתוח ניתן לחזור לתזונה רגילה אך כמובן שרצוי להקפיד על תזונה נכונה הכוללת פירות וירקות טריים, דגנים מלאים (לחם מחיטה מלאה, אורז מלא, שיבולת שועל) עוף רזה, הודו, ודגי ים ומוצרי חלב דלי שומן.
לקבלת ייעוץ נרחב בנושא או לקביעת תורים, אתם מוזמנים ליצור קשר עוד היום עם ד"ר רפאל מילר.