053-2301777 | 16:00-8:00 |בימים א-ה
בקע (הידוע גם בשם הרניה או קילה) הינו אזור של רקמה בגוף שנחלש או נקרע. בקע בבטן נוצר מהחלשות הרקמה באזורים שונים של הבטן הקדמית הגורמת להיווצרות מעיין שק הבולט מתוך הבטן ויכול להכיל לולאות מעיים, פיסת שומן שנקראת אומנטום ולעיתים איברי בטן נוספים. החלוקה לסוגים שונים של בקעים מתבצעת לרוב על פי האזור בו הן מתרחשות. ישנם מספר סוגים של בקעים בחלק הקדמי של הבטן שיפורטו להלן-
בקעים אלו נוצרים באמצע הבטן בין הטבור לחלק התחתון של בית החזה. לרוב בקעים אלו הינם קטנים מסנטימטר בודד. ישנן סיבות רבות להיווצרותם של בקעים אלו ובכלל זה עלייה בלחץ בתוך הבטן, החלשות של שרירי הבטן ועומס מתמיד על הבטן. בקעים אלו מצויים בכ-3-5% מכלל האוכלוסייה ביותר נפוצות בגברים.
לעיתים בקעים אלו לא מלווים בכאבים אך אנשים רבים יבחינו בבליטה קטנה בין הטבור לחלק התחתון של כלוב הצלעות. לעיתים רחוקות לולאת מעי יכולה ל"הכלא" בתוך הבקע דבר המהווה מצב רפואי הדורש טיפול דחוף בגלל הסכנה ל"מוות" של המעי.
תיקון של בקעים אלו מבוצע בחולים שסובלים מכאבים באזור הבקע או במקרה של בקע גודל לאורך הזמן. לרוב התיקון מבוצע תחת הרדמה כללית. לצורך התיקון מבוצע חתך קטן באזור הבקע והתוכן שלו מוחזר תוך הבטן או נכרת ונשלף. לאחר מכן מבוצעת תפירה של אזור הבקע. כתלות בגודל הבקע, תסמיני החולה ומצבו הכללי המנתח מחליט האם לשים רשת מיוחדת או להשתמש בשיטה לפרוסקופית. בשיטה הלפרוסקופית המנתח מכניס מכשיר המורכב מצינור ארוך ודק המכיל אור ומצלמה קטנה אשר מאפשרת להסתכל בתוך הבטן ללא פתיחתה. היתרון בשיטה זו הוא זמן החלמה קצר יותר ופחות כאבים לאחר הניתוח אך שיטה זו אינה מתאימה לבקעים גדולים או מורכבים מאוד. חזרות של בקע אפיגסטרי באותו אתר הינן נדירות.
בקעים אלו יכולים להתפתח במספר רב של אזורים בבטן בהן בוצעו חתכים בעקבות ניתוח קודם כאשר המקום השכיח ביותר הוא קו האמצע של הבטן. בקעים אלו מתרחשים בכ-10-15% מהאנשים שעברו ניתוחי בטן בעבר. מצבים כגון, זיהום, השמנת יתר, עישון, תרופות מסוימות, תת-תזונה, גיל מעל-70, מחלות כבד קשות, שיעול רב ומין זכר מעלים את הסיכוי ליצירתו של בקע זה. לרוב, בקעים אלו מתפתחים זמן קצר אחרי הניתוח אך לעיתים יכולות לעבור 10 שנים עד הופעתם. במקרים קיצוניים, יכולה להתרחש "שפיכה" של רוב איברי הבטן לתוך הבקע, מצב המהווה סכנת חיים.
התסמינים של הרניית חתך מגוונים ונעים בין הפרעה קוסמטית, אי נוחות קלה וכאבי בטן עזים. לרוב התסמינים מחמירים על ידי שיעול או מאמץ. כאשר מופיעים תסמינים יש לפנות לרופא לצורך טיפול רפואי.
תיקון הבקע מתבצע בניתוח. מבוצע חתך באזור הבקע והתוכן שלו מוחזר תוך הבטן או נכרת ונשלף. בנוסף, המנתח מכניס רשת לתוך הבטן או בין השכבות של דופן הבטן ותופר אותה על מנת למנוע הישנות של הבקע. הכנסת רשת חשובה במיוחד בבקעים משמעותיים בגודלם. כיום, ישנם שני סוגים עיקריים של רשתות- רשתות סינטטיות ורשתות מרקמה אנושית או רקמת חיה. ברוב המקרים ניתן לשקול ולבצע תיקון בקעים האלו בגישה לפרוסקופית. במקרים כאלו תיקון הבקעים מתבצע בעזרת רשת מיוחדת אשר ניתן להתקינה בחלל הבטן. בקעים גדולים מאד ומורכבים אינם מתאימים בדרך כלל לתיקון בגישה לפרוסקופית.
בקע זו מתרחש באזור של הבטן הנקרא "Semi-lunar line" המהווה נקודת חולשה יחסית בבטן. המטופל יכול להרגיש בליטה כואבת בבטן התחתונה, משמאל או מימין לטבור. בבקע זו יש יציאה של פיסות שומן מהבטן המושכות לתוכה שק המכיל את איברי הבטן המכונה "פריטונאום". ב-20% מהמקרים האיבר בתוך הבקע על שם שפיגל "נכלא" ואינו מקבל אספקת דם מספקת, דבר המהווה מצב רפואי חמור.
אבחנת בקע זה יכולה להתבצע על ידי בדיקה של הרופא אך לעיתים קרובות הרופא יעזור בבדיקת על-קול (אולטרה-סאונד) או בדיקת CT.
ברגע שבקע זו מאובחן יש צורך בביצוע ניתוח על מנת למנוע מצב של "כליאה" כמתואר לעיל. הניתוח מתבצע תחת הרדמה מלאה. לרוב הניתוח מבוצע בגישה לפרוסקופית עם הנחת רשת מיוחדת אך במקרים מיוחדים ניתן לבצע אותו בגישה "פתוחה". שיעור החזרה של בקע זה הינו נמוך בין אם מבוצע שימוש ברשת ובין אם לא.
בקע טבורי (הרניה טבורית) לרוב מתרחש עקב עליית הלחץ בתוך הבטן. עליית לחץ זו יכולה להיות לאור השמנת יתר, מחלת כבד קשה הגורמת ליציאת מים לתוך הבטן (מיימת) והריון. בקעים אלו נפוצים יותר בנשים אך כאשר הם מופיעים בגברים הם לרוב קשים יותר. לרוב בתוך הבקע ישנו שומן או פריטונאום אך לעיתים גם מעיים יכולים להימצא בתוכה. "כליאה" של השומן בתוך הבקע יכולה לגרום לכאבי בטן כרוניים.
האבחנה של בקע זה מתבצעת בבדיקת רופא על ידי מישוש גוש רך באזור הטבור. לעיתים קרובות גוש זה אינו כואב והחולה אף לא יהיה מודע שהינו קיים. כאשר הבקע לא מורגש על ידי החולה אין צורך לטפל בו אלא אם כן מדובר בבקע שגדל לאורך הזמן. במידה ומופיעים כאבי בטן באזור הטבור יש צורך בביצוע טיפול ניתוחי.
ניתוח בקע טבורי – במקרים של בקע טבורי קטן ניתן לטפל בניתוח פתוח בו המנתח מבצע חתך קטן מסביב לטבור, מזהה את הבקע וכורת אותו. לאחר מכן מבוצעת תפירה של רקמות הבטן על ידי תפרים מיוחדים. בקעים טבוריים גדולים לרוב מטופלים בשיטה הלפרוסקופית ומבוצע שימוש ברשת מיוחדת המונעת כניסה של איברים לתוך הבקע.
ניתוחי בקעים של דופן הבטן הקדמית הינם בטוחים לרוב ושיעור הסיבוכים בהם נמוך. הסיבוך הנפוץ הינו זיהום של פצע הניתוח. כאשר מתבצעת הנחת רשת פגיעה יכולה להיווצר פגיעה במעיים וצורך בתיקונם תוך כדי הניתוח. בנוסף, הרשת עצמה יכולה להזדהם ויהיה צורך להוציאה. יש לציין שזיהום של הרשת הינו נדיר ביותר.
בימים הראשונים לאחר הניתוח מומלץ להרבות במנוחה. רצוי להחזיק כרית בהישג יד על מנת להניחה בעדינות על הבטן בעת שיעול או התעטשות. אזור הניתוח יכול לכאוב מעט ולהיות נפוח למשך מספר ימים אך תחושה זו תפחת ותחלוף עם הזמן. יש להימנע מהרמת משאות כבדים ולא ניתן לעסוק בפעילות ספורטיבית מאומצת במשך מספר שבועות. עם זאת, חשוב לציין שאין מניעה מהליכה קלה והדבר מומלץ כבר מהימים הראשונים לאחר הניתוח. לרוב, ניתן לחזור לעבודה תוך זמן קצר מביצוע הניתוח.