053-2301777 | 16:00-8:00 |בימים א-ה
הכבד הינו איבר חיוני בגוף האדם אשר ממוקם בבטן הימנית העליונה מתחת לצלעות. לכבד מגוון רחב של תפקידים ובכלל זה ניקוי רעלים מהדם, ייצור חלבונים, וויסות מאזן הסוכר בגוף ועוד. משקל הכבד הוא כ-1.5 קילוגרם ורוחבו כ-15 ס"מ. הכבד מחולק לשמונה אונות כאשר בכל אונה ישנו מספר רב של אוניות המעורבות בתהליכי הייצור והסינון של האיבר. התא הנפוץ ביותר בכבד המבצע את רוב תפקידי הכבד מכונה הפטוציט אך ישנם תאים נוספים כדוגמת תאים של דרכי המרה ותאים של מערכת החיסון.
גרורות לכבד הינן גידולים סרטניים שהתפתחו במקום בגוף שאינו הכבד וכחלק מגדילתם התפשטו או נדדו לכבד. גרורות לכבד הינן הגידולים הנפוצים ביותר בכבד והן נפוצות בהרבה מגידולי כבד ראשוניים (גידולים שהתחילו בכבד). האיבר בגוף שנוטה לשלוח גרורות לכבד בשכיחות הגבוהה ביותר הינו המעי הגס והרקטום כאשר כל שנה יותר מ-50,000 מקרים של גרורות אלו מתגלים בארצות הברית. בנוסף, גרורות לכבד יכולות להתפשט מגידולי קיבה ולבלב, ערמונית, שד, עור וגידולים ניורואנדוקריניים (גידולים מפרישי הורמונים). גרורות לרוב מעידות על סרטן קשה ומתקדם הדורש הערכה וטיפול מורכבים.
גרורות לכבד לעיתים קרובות לא גורמות לתסמינים וכאשר מופיעים תסמינים הם יכולים להיות קשורים לאתר המקורי של הסרטן. כאשר מופיעים תסמינים הם יכולים לכלול אובדן תאבון, ירידה במשקל, עייפות, צהבת (העור והעיניים הופכים לצהובים), שתן כהה, גרד ונפיחות בבטן ובקרסוליים.
כיום נהוג כי חולים עם גידולים במעי הגס עוברים הערכה באמצעות בדיקות דם והדמיה הכוללות טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ותהודה מגנטית (MRI) על מנת לוודא שמחלתם לא התפשטה לכבד או לאיברים אחרים בגוף.
במידה והתגלו גרורות בכבד הטיפול המועדף ביותר הינו כריתה והוצאת הגרורות בניתוח. עם זאת, פעולה זו מתאפשרת רק בכ-20-30% מהחולים. חולים אשר סובלים מגרורות במקומות אחרים בגוף, גידולים שמערבים בלוטות לימפה, מספר רב של גידולים, גידולים הגדולים הינם בעלי סיכון גבוה לחזרת גרורות גם לאחר הוצאתן ולכן יש לשקול היטב יחד עם הרופא איך לטפל במחלה. שני גורמים החשובים ביותר לפני החלטה על טיפול ניתוח – האם ניתן לכרות את גרורות בשלמותן והאם נשאר מספיק שארית נפח הכבד לאחר ניתוח.
קיימות מספר דרכים להתגבר על המגבלות הנ"ל: לנסות להקטין את הגרורות ו/או להגדיל את הנפח של חלק הכבד המיועד להישאר לאחר הניתוח
לעיתים קרובות, חולים אשר אינם מועמדים לניתוח לפעמים יכולים לקבל טיפול כימותרפי סיסטמי או ממוקד לעורק שמזין את הכבד, דבר הגורם להקטנת הגרורות והופך את הגרורות לברות כריתה. בנוסף, חלק מהחולים יקבלו טיפול כימותרפי נרחב לפני או אחרי הטיפול הניתוחי.
גרורות לכבד שמקורן בגידולים אנדוקריניים לרוב מתפתחות באופן איטי ולכן ההחלטה על הטיפול המתאים במקרה כזה הינה מורכבת. ישנם מספר טיפולים תרופתיים לגרורות אלו כתלות במקור הראשוני של הגידול. שיטה נוספת היא צריבה מקומית של הגידולים או חסימת כלי הדם שמזינים אותו. חולים בהם ניתן לכרות את הגידול במלואו הינם מועמדים טובים לניתוח והסיכויים לחיות חמש שנים לאחר הניתוח הינם גבוהים ומגיעים ל-75%.
הטיפול המועדף בגרורות לכבד מאיברים שאינם המעי הגס או מגידולים נוירואנדוקריניים הינו ניתוחי. עם זאת, בדומה לגרורות מהמעי הגס לא כל החולים יכולים לעבור ניתוח והרופא יבצע הערכה בשיתוף החולה לקביעת הגישה הטיפולית הטובה ביותר. גרורות מחוץ לכבד, מספר רב של גידולים וגידולים גדולים משפיעים לרעה על תוצאות הניתוח. לרוב, סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר הינם בכריתה של גרורות מגידולים של דרכי המין והשתן.
ניתוחים לכריתת תהליכים בכבד מבוצעים בגישה פתוחה או לפרוסקופית. בחירת השיטה תלויה בהרבה משתנים. כגון מצבו של המטופל, ניתוחים קודמים בחלל הבטן, גודל ומיקום של הגרורות. שיטה לפרוסקופית נהית מאד הנפוצה לכריתת גרורות. גישה הזאת מתבצעת על ידי שימוש במכשיר הנקרא "לפרוסקופ". מכשיר זה מורכב מצינור ארוך ודק המכיל אור ומצלמה קטנה אשר מאפשרת למנתח להסתכל בתוך הבטן ללא פתיחתה. לצורך סוג זה של ניתוח, המנתח מבצע מספר חתכים קטנים (פחות מסנטימטר לכל חתך), לאחר מכן הוא מכניס את הלפרוסקופ וכלים מיוחדים נוספים דרך החתכים האחרים וכורת את הגרורות. לעיתים, יש צורך בפתיחת הבטן וביצוע ניתוח "פתוח" להסרת הניתוח. משך הניתוח עומד על מספר שעות. תופעות הלוואי של הניתוח מושפעות מהיקף הכבד שהוצא ויכולות לכלול כאב באזור הניתוח, דימום, זיהום באזור הפצע הניתוחי והצטברות של נוזל בחלק התחתון של הריאות (תפליט פלאורלי). לאחר הניתוח תצטרך להישאר בבית החולים למשך מספר ימים.