הרניה (הידועה גם בשם בקע או קילה) הינו אזור של רקמה בגוף שנחלש או נקרע. הרניות יכולות להתרחש באזורים שונים בגוף וכאשר הן קורות באזור בו הירך והבטן נפגשות נוצרת הרניה המכונה הרניה מפשעתית.
החלשות הרקמה באזור המפשעה גורמת להיווצרות שק שיוצא מהבטן לתוך המפשעה ויכול להכיל לולאות מעיים או פיסת שומן שנקראת אומנטום (גם המעיים וגם האומנטום אמורים להיות ממוקמים בתוך הבטן). בנשים ההרניה יכולה להכיל חלק מאיברי הרבייה. הרניה מפשעתית נפוצה יותר בגברים ובצד ימין יותר מאשר בצד שמאל.
אנשים שעברו ניתוחים בבטן, סובלים משמנת יתר, שיעול כרוני, הגדלת ערמונית ונשים שעברו הריונות מרובים נמצאים בסיכון מוגבר לפתח בקע מפשעתי.
הרניות מפשעתיות לא תמיד מלוות בתסמינים אך כאשר מופיעים תסמינים הם כוללים:
במקרים בהן ההרניה כואבת מאוד ייתכן והאיבר בתוך ההרניה "נכלא" ואינו יכול לחזור תוך הבטן. במצב זה, האיבר לא מקבל אספקת דם וחמצן הולמת וכתוצאה מכך יכול להינזק או למות. מצב זה הינו מצב חרום הדורש טיפול רפואי מידי. בכל מקרה, כאשר מופיע בליטה במפשעה גם ללא כאבים או כאבים במפשעה ללא בליטה רצוי מאוד לפנות לטיפול רפואי.
לרוב, אבחנת בקע מפשעתי מתבצעת בצורה פשוטה יחסית באמצעות בדיקה גופנית על ידי הרופא. במהלך הבדיקה הרופא מבקש מהמטופל להשתעל בעודו לוחץ על הבליטה במפשעה.
לא כל הרניה מפשעתית צריכה להיות מטופלת מיידית וההחלטה על כך מתקבלת על ידי הרופא תוך שיתוף המטופל. הטיפול בהרניה מפשעתית הינו ניתוחי ומתבצע באחת מהשיטות הבאות
תיקון מתח– בשיטה זו מבוצע חיתוך ניתוחי של המפשעה והבטן על מנת לזהות את ההרניה ולהפרידה מכלי דם, עצבים ומבנים נוספים הקשורים למערכת הרבייה כדי להימנע מפגיעה בהם. לאחר זיהוי ההרניה היא נפתחת ותוכנה (כאמור, מעי או איברים אחרים) מוחזר לתוך הבטן. בהמשך, דופן הבטן באזור ההיחלשות נתפרת על מנת למנוע יצירת הרניה חדשה.
תיקון ללא מתח – אחת הסיבות הנפוצות לכישלון ניתוח "תיקון מתח" הינו מתח רב מדי על התפרים וקריעה של הרקמה המחוזקת על ידיהם. לצורך כך פותחה שיטה המכונה "תיקון ללא מתח" אשר גם כן מבוצעת באמצעות פתיחה ניתוחית של המפשעה והבטן אך הכוללת תפירה של דופן הבטן ללא מתח והתקנה של רשת מיוחדת שמונעת היווצרות מחודשת של הרניה.
שני הניתוחים הללו מבוצעים בצורה "פתוחה" אך כיום קיימת גם אפשרות לבצע ניתוח בקע מפשעתי באופן "לפרוסקופי". לפרוסקופ הינו מכשיר המורכב מצינור ארוך ודק המכיל אור ומצלמה קטנה אשר מאפשרת למנתח להסתכל בתוך הבטן ללא פתיחתה. לצורך סוג זה של ניתוח, המנתח מבצע מספר חתכים קטנים (מס' סנטימטרים בודדים לכל חתך) ולאחר מכן הוא מכניס את הלפרוסקופ וכלים מיוחדים נוספים הנדרשים לצורך הניתוח.
הניתוח הלפרוסקופי מאפשר תיקון של ההרניה ללא פתיחת המפשעה ויכול להתבצע באחת משתי צורות:
TAPP– בשיטה זו ממלאים את הבטן בגז על מנת להרחיק את דופן הבטן מהמעיים. מכניסים את הכלים הלפרוסקופיים לתוך הבטן ומבצעים משיכה של ההרניה בחזרה לתוך הבטן. לאחר מכן שמים רשת מיוחדת באזור ממנו יצאה ההרניה על מנת למנוע חזרה של ההרניה.
TEP– שיטה זו הינה נפוצה יותר ובה הגז מוחדר בין דופן הבטן לבין איבר דמוי שק הנקרא "פריטונאום" אשר מכיל את איברי הבטן. שיטה זו מאפשרת זיהוי נוח של המפשעות משני צדי הגוף. עם זיהוי ההרניה מבוצעת משיכה שלה מהמפשעה בחזרה לבטן וכיסוי של האזור עם רשת מיוחדת המקובעת לדופן הבטן עם סיכות.
ניתוחים לפרוסקופיים הינם מועדפים כאשר ישנן הרניות חוזרות או הרניות בשתי המפשעות אך כאשר ההרניה היא חד צדדית, לרוב יש העדפה לניתוח פתוח.
ניתוח הרניה הוא אחד הניתוחים הנפוצים בעולם, סיבוכיו אינם רבים וכוללים:
בימים הראשונים לאחר הניתוח מומלץ להרבות במנוחה. רצוי להחזיק כרית בהישג יד על מנת להניחה בעדינות על הבטן בעת שיעול או התעטשות. אזור הניתוח יכול לכאוב מעט ולהיות נפוח למשך מספר ימים אך תחושה זו תפחת ותחלוף עם הזמן. יש להימנע מהרמת משאות כבדים ולא ניתן לעסוק בפעילות ספורטיבית מאומצת במשך מספר שבועות. עם זאת, חשוב לציין שאין מניעה מהליכה קלה והדבר מומלץ כבר מהימים הראשונים לאחר הניתוח. לרוב, ניתן לחזור לעבודה תוך זמן קצר מביצוע הניתוח.