053-2301777 | 16:00-8:00 |בימים א-ה
כריתת מעי גס מבוצעת על מנת לטפל בשורה על מצבים רפואיים במעי הגס. מצבים אלו כוללים מחלות גידוליות שונות ובכלל זה סרטנים מסוגים שונים במעי הגס, סרטן בתוספתן וגרורות למעי הגס ממקומות שונים בגוף. כמו כן, ישנן מחלות שאינן גידוליות הדורשות כריתה של המעי הגס כדוגמת מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית, אספקת דם לקויה מאוד למעי הגס (נמק), כריתה של פוליפים טרום ממאירים וטראומה קשה למעי הגס.
ההחלטה על ביצוע ניתוח מתקבלת על ידי הרופא המנתח והמטופל בשיתוף ובהסכמה. בעת תכנון הניתוח לכריתת מעי גס המנתח לוקח בחשבון את מצבו הרפואי הכללי של המטופל ואת היתרון בביצוע הניתוח על פני גישות טיפוליות אחרות. בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) מבוצעת לעיתים קרובות לפני הניתוח על מנת להבין את היקף וחומרת המחלה ממנה המטופל סובל ועל מנת לסייע בתכנון הניתוח.
מאחר ובמהלך הניתוח מבוצע חיתוך של המעי הגס, איבר אשר בשגרה מכיל כמות גדולה של חיידקים היכולים לגרום לזיהום, לרוב ניתן טיפול אנטיביוטי לפני הניתוח. כמו כן, על מנת להפחית עוד יותר את הסיכון לזיהום ולהקל על עבודת המנתח מבוצעת "הכנה של המעי". במסגרת הכנה זו המטופל נוטל חומרים המסייעים בפינוי הצואה (משלשלים) כך שבמהלך הניתוח המעי נקי ממזון וצואה.
חולים רבים אשר עוברים כריתת מעי נמצאים בסיכון גבוה לפתח קרישים ורידיים עמוקים כתוצאה מגילם ומחלתם. חולים אלו זקוקים לטיפול מונע כנגד קרישים ורידיים באמצעים מכניים (שרוולים המתלבשים על הרגליים ומתנפחים), אמצעים תרופתיים (זריקות של תרופה המכונה קלקסן) או שניהם.
בחלק מניתוחי כריתת מעי גס מבוצעת כריתה של הטחול. במצבים אלו יש צורך במתן חיסונים כנגד חיידקים מסוימים.
ישנן שתי שיטות עיקריות אשר באמצעותן מבוצעת כריתת מעי-
שיטה לפרוסקופית– בשיטה זו מוכנס מכשיר המורכב מצינור ארוך ודק המכיל אור ומצלמה קטנה אשר מאפשרת למנתח להסתכל בתוך הבטן ללא פתיחתה. לצורך סוג זה של ניתוח, המנתח מבצע מספר חתכים קטנים, לאחר מכן הוא מכניס את הלפרוסקופ וכלים מיוחדים נוספים דרך החתכים האחרים ומסיר המעי הגס.
שיטה פתוחה– בשיטה זו מבוצעת פתיחה ניתוחית של הבטן ודרך חתך גדול מבוצעת כריתת המעי הגס והוצאתו.
למרות שבשיטה הלפרוסקופית הניתוח נמשך זמן רב יותר מאשר בשיטה הפתוחה, שימוש בלפרוסקופ מפחית תחלואה ותמותה בטווח הקצר ובטווח הארוך לעומת ניתוח פתוח ועל כן במידה והמחלה במעי הגס לא פולשת לאיברים נוספים שיטה זו היא המועדפת.
היקף הכריתה של המעי הגס תלוי בסוג, חומרת והיקף המחלה ממנה המטופל סובל. לעיתים ניתן להסתפק בכריתה של אזור המחלה בלבד אך לעיתים יש צורך בכריתת חצי מהמעי הגס או אף מעי שלם. לרוב, במחלות ממאירות (סרטנים) יש צורך בכריתה של אזור נרחב של המעי וכלי דם ובלוטות לימפה הקשורות לאותו אזור.
לאחר כריתת החלק הנגוע במעי הגס יש צורך בחיבור המעי על מנת לאפשר המשכיות של המעי ולמנוע זליגה של צואה לתוך הבטן. חיבור שני חלקי המעי המכונה "השקה" מבוצע באמצעות מכשיר סיכות ייעודי או באמצעות תפירה. לעיתים, מצב המעי והחולה לא מאפשר חיבור של שני קצוות המעי בניתוח הראשוני ולכן מבוצעת פעולה המכונה "הוצאת סטומה". בפעולה זו, לאחר כריתת החלק הנגוע של המעי, הצד הראשון של המעי מוסט אל עבר דופן הבטן ומכוסה בשקית אשר אוגרת את הפרשות המעי והצואה. מעת לעת שקית זו מוחלפת ולאחר שיפור במצב החולה מבוצע ניתוח נוסף בו מבוצעת השקה של שני קצוות המעי. חשוב לציין כי במצבים בהם לא ניתן לעשות השקה של המעי או בגלל העדפת המטופל ישנם חולים אשר נותרים עם סטומה לתקופות ממושכות ואף לתמיד. רוב החולים עם סטומה נהנים מאיכות חיים גבוהה ויכולים לבצע את רוב פעילויות היומיום בצורה נוחה.
לאחר הכריתה ניתן לצפות לעלייה בתדירות היציאות היומיות. עלייה זו קשורה בהיקף המעי שנכרת – ככל שנותר פחות מעי נצפה ליותר יציאות מכיוון שספיגת הנוזלים במעי הגס פוחתת. ניתן לטפל בריבוי יציאות זה על ידי סיבים תזונתיים ובמידת הצורך, תרופות המאטות את תנועתיות המעי ומעודדות עצירות.
לאחר השחרור מבית החולים יש להימנע מפעילות גופנית מאומצת והרמת משאות כבדים במשך 4-6 שבועות אך כן מומלץ לעסוק בפעילות גופנית קלה כדוגמת הליכה. במידה ומופיעים תסמינים כדוגמת כאבי בטן קשים, בחילות והקאות, חום או הפרשות מהפצע הניתוחי יש לפנות לבדיקת רופא.
לקבלת ייעוץ נרחב בנושא או לקביעת תורים, אתם מוזמנים ליצור קשר עוד היום עם ד"ר רפאל מילר.