053-2301777 | 16:00-8:00 |בימים א-ה
המעי הגס (הידוע גם בשמו הלועזי קולון) הינו החלק האחרון של מערכת העיכול בו מבוצעת ספיגה של רוב המים ממערכת העיכול ושארית האוכל שנותרה הופכת לצואה. המעי הגס מתחיל בבטן הימנית התחתונה, קצת מעל האגן, עולה מעלה לכיוון הבטן הימנית העליונה, חוצה לצד שמאל של הבטן ויורד לכיוון הבטן השמאלית התחתונה בה הוא מתחבר בסופו של דבר לרקטום המהווה את חלקו האחרון ולאחר מכן לאנוס. אורכו של המעי הגס הוא כ-1.5 מטרים.
סרטן מעי גס הינו מצב בו תאים תקינים במעי עוברים שינוי וגדלים בצורה שאינה מבוקרת ובכך תפקודם ותפקוד התאים שעדיין תקינים נפגע. מקורם של גידולים במעי הגס הוא לרוב בתאים המכונים תאי אפיתל ומרכיבים את השכבה הפנימית ביותר של המעי. לפני היווצרות גידול לרוב ישנה יצירה של מבנה המכונה "פוליפ". מבנה זה נחשב למבנה "טרום ממאיר" ולוקח כעשר שנים עד שפוליפ הופך לגידול סרטני.
אנשים בעלי רקע משפחתי של גידולים במעי הגס נמצאים בסיכון מוגבר לפתח גידולים בעצמם במיוחד כאשר מדובר בקרוב משפחה מדרגה ראשונה שפיתח סרטן מעי גס לפני גיל 60. מספר רב של בני משפחה אשר חלו בסרטן מעי גס או התחלה מוקדמת מאוד של הסרטן מגבירים את הסיכוי לחלות במחלה זו. בפנייתך לרופא בנושא סרטן מעי גס רצוי לברר קודם האם יש בני משפחה שחלו בסרטן זה.
אנשים אשר סבלו מסרטן קודם במעי הגס או התגלו אצלם פוליפים לפני גיל 60 נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סרטן מעי גס.
גיל הינו גורם סיכון נוסף לפיתוח סרטן מעי גס. למרות שלאדם הממוצע סיכוי של 4.5% לפתח סרטן זה במהלך חייו, 90% מהסרטנים הללו מופיעים לאחר גיל 50.
ישנן מספר תסמונות גנטיות כאשר הנפוצות בהן מכונות FAP ו-HNPCC אשר מגבירות באופן משמעותי ביותר את הסיכון לחלות בסרטן מעי גס. במידה וידוע לך על אחת התסמונות הללו במשפחתך יש לפנות לייעוץ רפואי בהקדם. כמו כן, אנשים הסובלים ממחלות מעי דלקתיות כדוגמת קרוהן או קוליטיס כיבית נמצאים בסיכון מוגבר לפיתוח סרטן כתלות בחומרת המחלה שלהם.
גורמי סיכון נוספים כוללים גורמים ניתנים למניעה כדוגמת תזונה עשירה בשומן, צריכת בשר אדום או מעובד רבה ,תזונה ענייה בסיבים, אורח חיים יושבני (חוסר פעילות גופנית), עישון סיגריות, צריכת אלכוהול והשמנת יתר.
מכיוון שניתן לזהות פוליפים בשלב מוקדם לפני הפיכתם לסרטניים מומלץ לכלל האוכלוסייה לבצע בדיקות סקר שמטרתן למנוע תחלואה בסרטן. בארץ ישנן מספר אפשרויות מקובלות לביצוע בדיקות סקר-
חשוב לציין שבאנשים עם רקע משפחתי, פוליפים או תסמונות של גידולי מעי גס ההמלצות לבדיקות סקר הינן שונות וקפדניות יותר. יש לפנות לקבלת ייעוץ רפואי על מנת לקבל המלצה על בדיקת סקר מתאימה עבורך.
התסמינים של גידולי מעי גס הינם מגוונים וכוללים-
במידה ואחד או יותר מהתסמינים המצוינים לעיל מופיעים, הרופא יכול להחליט על ביצוע בדיקה קולונוסקופיה. בבדיקה זו, תחת טשטוש קל, מוחדר צינור גמיש בעל מצלמה למעי הגס דרך פי הטבעת ונלקחות דגימות (ביופסיה) אם התגלו פוליפים או גוש החשוד לגידול. במידה ונמצא בביופסיה כי מדובר בגידול יש צורך בהערכה נרחבת לקביעת מידת החדירה של הגידול לדופן המעי ומעורבות של בלוטות לימפה ואיברים נוספים בגוף. הערכה זו לרוב מתבצעת על ידי בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) לעתים יש צורך לבצע תהודה מגנטית (MRI) או PET-CT (טומוגרפיה ממוחשבת עם חומר ניגוד מיוחד אשר בדרך כלל נקלט בגידולים ממירים וגרורות). לאחר הערכה זו נקבע "שלב" הגידול הנע בין I-IV. קביעה זו משפיעה רבות על אופן הטיפול בגידול. גידול בשלב IV משמעותו גידול מתקדם ואגרסיבי.
הטיפול בגידולי מעי גס כולל לרוב ניתוח ולעיתים משלב טיפול כימותרפי כתלות בהיקף המחלה. במהלך הניתוח מבוצעת הסרה של החלק של המעי המכיל את הגידול והרקמות הסמוכות. בנוסף, מבוצעת בדיקה של בלוטות לימפה (איבר המשמש כמסננת לדם) באזור הגידול על מנת לוודא שהגידול לא התפשט אליהן. ברוב האנשים ניתן לחבר את שני חלקי המעי (משני הצדדים של האזור שנכרת) במהלך הניתוח ובהמשך ניתן יהיה להעביר צואה ("ללכת לשירותים") באופן רגיל למדי. לעיתים, אם המנתח סבור שיש סיכון גבוה שלא ניתן לחבר את שני חלקי המעי בצורה בטוחה או הרקמה הינה דלקתית, מבוצע חתך בעור והוצאה של לולאת מעי אל העור. פתח זה מכונה "סטומה" ולאחר הניתוח המטופל ילבש שקית מעל הסטומה אשר תכיל את הפרשות המעי. במצב כזה המטופל לא מתפנה בצורה רגילה בשירותים. לרוב, הוצאת הסטומה הינה זמנית ולאחר מספר חודשים ניתן לחבר את שני חלקי המעי. חשוב לציין שגם אנשים בהם לא ניתן לסגור את הסטומה ונאלצים לחיות איתה כל החיים יכולים לנהל אורח חיים מלא ופעיל עם ייעוץ רפואי הולם.
לאחר הוצאת הגידול בניתוח יכולים להישאר בגוף תאים סרטניים אשר שמים את המטופל בסיכון לחזרת הסרטן. בחלק מהחולים, מתן טיפול כימותרפי, המכונה טיפול "אדג'ובנטי" (טיפול משלים) יכול להפחית את הסיכון לחזרת המחלה. טיפול זה ניתן לאחר הניתוח לרוב בעירוי תוך-ורידי במשך 3-6 חודשים. כימותרפיה תינתן לאנשים עם סרטן בשלב III ולחלק מהאנשים עם סרטן בשלב II. חולים בשלב I לא זקוקים לטיפול כימותרפי.
לאחר הניתוח יש להישאר בבית החולים למשך מספר ימים.
בשונה מגידולי מעי גס, בגידולי רקטום לרוב – בהתאם לגודל ושלב של מחלה – מומלץ לקבל טיפול עם כימותרפיה ורדיותרפיה (הקרנות) לפני הניתוח. טיפול זה מכונה טיפול "נאו-אדג'ובנטי" ומטרתו להקטין את גודל הגידול לפני הניתוח, להפחית את הסיכוי לחזרת הגידול ולהפחית את הסיכוי שהמטופל יזדקק לסטומה קבועה. בניתוח מבוצעת הסרה של אזור הרקטום עם הגידול ובלוטות הלימפה הסמוכות. לעיתים יש צורך להסיר את האזור מעל פי הטבעת או את פי הטבעת עצמו ובמצב כזה המטופל יזדקק לסטומה קבועה לכל החיים. לאחר הניתוח בדרך כלל המטופל יעבור טיפול כימותרפי נוסף.
לאחר הניתוח יש חשיבות גדולה להמשך מעקב רפואי עם הצוות המטפל. יש צורך בבדיקות תקופתיות הכוללות קולונוסקופיה, טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ובדיקות דם על מנת לוודא שהגידול לא חוזר.